הספרים לנשים
 
חוקי המשיכה - סוד הקסם הנשי

 

הוצאת אסטרולוג מבית ידיעות אחרונות

  חוקי המשיכה - סוד הקסם הנשי

איך הכל התחיל
הקדמה
כריכה אחורית
סרטון על הספר - מה נשים רוצות?
?מהו חוק המשיכה ואיך הוא פועל
חוברת תרגילים בחינם
העיתונות ממליצה:

מהדורה מחודשת ומעודכנת של הספר "כל אחת והדיזי שלה"

פעם... בתחילת שנות השמונים, כשהייתי ילדה בת  12 וקצת, הורי נסעו לחו"ל בחופש הגדול, והשאירו אותי ואת אחותי שרון עם סבא וסבתא.

 

סבתא שלי, אותה כינינו סבתי, ניהלה עבורנו סדר יום קבוע. שלוש פעמים בשבוע, בין השעות 7 ל-9 בבוקר, הלכנו עמה לים- לחוף השקט בחיפה. ביחד, ניסינו לדוג דגים בשקיות ניילון, אספנו צדפים, שחינו לרפסודה, ולסיום סבתי קנתה לנו ארטיק בננה וחזרנו בקו 12 הביתה.

 

ואז... בשעה 9:30 בבוקר, מצאנו את עצמנו, אחותי ואני משועממות, ללא תעסוקה. סבתי הייתה מכינה לנו קרפעלך וקציצות במטבח, סבא הלך לעבודה, ואנחנו צפינו ב"שכונת חיים", שחקנו קלאס, גומי, חמש קוביות... והשעה הייתה רק 10:30 בבוקר. מה עושים?

 

יום אחד החלטנו לכתוב ספר. הכנו לפנינו גיליון כתיבה, ישבנו וחשבנו, חשבנו וישבנו, ולפתע זה בא. כמו הר געש מתפרץ, התחלנו לכתוב "שבוע עם תעלוליו של טרחטי". כתבנו בחרוזים, ציירנו את הדמויות, והסיפורים גלשו מאיתנו בטבעיות.

 

כשכתבנו הרגשנו שנכנסנו לעולמו של טרחטי, חיינו את התעלולים שלו, וניסינו ביחד עמו לסדר את הוריו ודודתו- הגברת זרובבלה טובסקובסקי. חשבנו, השתוללנו, התפקענו מצחוק. והזמן, לא תאמינו, עבר במהרה, ואפילו מאד בנעימים.

 

כך, מדי יום כתבנו עוד פרק בסיפור. כשהגענו ליום חמישי בסיפור, ההורים שלנו חזרו מחו"ל. ואנחנו, מן הסתם חזרנו הביתה. את טרחטי וחבורתו הכנסנו לשקית, ואפסנו בקופסאת הזכרונות.

 

לימים, כשגדלתי, והפכתי למאמנת ולסופרת, נזכרתי בטרחטי, גיבור ילדותי. חיפשתי בין הארגזים הישנים, ומצאתי בשקית ניילון, דפים מצהיבים, בכתב ברור וילדותי, מצאתי את טרחטי שלנו.

 

השבוע של טרחטי היה מן הסתם שבוע קצר יותר והסתיים ביום רביעי, כיון שביום חמישי חזרנו הביתה, אבל נזכרתי עד כמה טוב זה עשה לי לשבת ולכתוב, עד כמה חייתי את הרגע, את עולמו של טרחטי.

 

הכתיבה מאפשרת לי לממש ולמצות את ערכי האישיים, מאפשרת לי רוגע, שלווה ויצירתיות. זוהי הכתיבה עבורי. הספרים שלי הם עדות חיה לאהבות שלי. כולי תקווה, שגם אתם תראו ותחושו זאת בין דפי הספר.

 

אורלי

 

ירדתי בתחנת הרכבת באחד מפרברי פרנקפורט. האוויר היה נקי וצח, והשמים כחולים בלי ענן. שאפתי לקרבי שאיפה עמוקה והתחלתי ללכת. בחורה לבד, בעיר זרה, בחודש השישי להריונה, גוררת אחריה מזוודה. המרחבים והשדות השתרעו לפני- שדות ירוקים, כרי דשא אדירים בלי כל סימן לבתי מגורים, ועוד יותר גרוע... בלי כל זכר ל"הוטל ארקדן".

שאפתי שאיפה נוספת וידעתי, פשוט ידעתי שאמצא את המלון. ידעתי וחשתי בכל רמ"ח אברי שלא באתי עד כאן לחינם, ידעתי שאני עושה את הדבר הנכון ושאני אצליח!

לאות עידוד והזדהות הרגשתי מטח בעיטות זעירות שבאו מכיוון בטני... כן, גם התינוק שלי מאמין בי...

עדין הדהדו במוחי דברי בעלי: "סעי ותראי להם מה שיש לך בידיים, רק את יודעת עד כמה זה באמת טוב. את יודעת עד כמה זה שינה את חייך וחיי אלפי נשים אחרות, ואת יודעת שזה פועל! את כל כך מאמינה בזה, שלא תהיה לך כל בעיה להקרין זאת החוצה, ולמשוך אליך את התוצאה הרצויה. לכי ותוכיחי שוב שכל מה שכתבת נכון..." ושני ילדי מחזקים את דבריו: "כן אמא, לכי על זה!"

"יריד הספרים בפרנקפורט- הנה אני מגיעה..." זמזמתי בליבי, והמשכתי בשכנוע עצמי: "אני אמצא את המו"ל האמריקאי שיאמין בי ובספר שלי..." "אני- בחורה ישראלית, אמצא את המו"ל הנכון ואפרסם את הספר גם בחו"ל..."

בעודי מפנטזת, התגלה לנגד עיני הוטל ארקדן. פשוט וצנוע למראה מבחוץ, אך מהרגע בו דרכו רגלי בפנים, הכה בי קסם המקום. וילונות פרחוניים בצבע ורוד עתיק כמו מהאגדות, שטיחים רקומים מחממים את רצפת העץ החשופה, אח עצים דולק וניחוח הזרדים השרופים ממלא את החלל. בדלפק ישב דיאמאנטיס קריסטודיוס-  בעל הבית. בחיוך חם ולבבי הוא קדם את פני כאילו הייתי בתו האובדת. באנגלית הרצוצה שבפיו, הזמין אותי לשבת איתו ועם אשתו, לשתות קפה ולטעום מהתופינים מעשה ידיה. בעודנו מפטפטים ב"שפת הסימנים" סידר לי דיאמאנטיס טרמפ ליריד עם אחד מאורחי המלון. נכנסתי לחדרי על מנת להתארגן ולהסתדר עבור פגישותיי השונות. בחרתי בחליפה שחורה עדינה למראה ונוחה למדי.העפתי מבט חטוף במראה והייתי מרוצה. העיניים שלי נצצו. ראיתי את ה"זיק" של עצמי. הרגשתי את האנרגיה זורמת בעורקי והייתי נכונה ומזומנה להסתער על הפגישות ביריד.

מייקל היה פגישתי השנייה. מהרגע שנפגשנו ידעתי שהצלחתי, ידעתי שמצאתי את המו"ל האמריקאי שיאמין בי, ידעתי שמצאתי את המו"ל שיפרסם את הספר. ואכן כך היה...

 

אני יושבת וכותבת שורות אלו, ודמעות של התרגשות חונקות את גרוני. השישייה שוב הוכיחה את עצמה, קסם הגנו"ם פועל וחוק המשיכה לא מאכזב. ולא זאת בלבד, אלא שעכשיו גם כל אחת מכן, קוראות יקרות תוכלנה לקרוא ולהפנים איך עושים זאת, איך למפות את הגנו"ם הנשי שלכן ולמשוך את המציאות הרצויה לחייכן, והכל באמצעות השישייה- ששת העקרונות הכה פשוטים ליישום...

כי אם אני הצלחתי, כל אחת יכולה...

 

רבות שואלות אותי מהי השישייה, ואיך יכול האימון האישי באמצעות השישייה, לעזור/ לשדרג/ לשפר/ להוסיף/ לשמח/ לשנות... את חייכן...

 

הרשו לי לשתף אתכם מהגיגי ליבי.

יש לי שלושה ילדים ביולוגיים, ועוד בייבי נוסף: "השישייה". השישייה הנה מבחינתי ילד לכל דבר. הריתי וילדתי אותה, אני מגדלת אותה, מפתחת אותה, והיא לא מאכזבת. השישייה הולכת עמי באש ובמים, בטוב וברע, זוהי השישייה עבורי. ולפני שאשתף גם אתכן ברזי השישייה, אומר רק דבר אחד: השישייה משולה בעיני לזיקית. יכולה לשנות צבעים וצורות, אך תמיד תישאר אותה הזיקית, ותאיר את דרכי. באמצעות השישייה אני מבצעת את כל האימונים שלי, הסדנאות, העבודה בארגונים, האימון בחברות, העבודה עם נשים, כתיבת ספרי, חיי האישיים. השישייה מלווה אותי כשומר נאמן, ומאפשרת לי להגשים חלומות.

השישייה שנתה את חיי, ואני בטוחה שגם תשנה את חייכן.

אך מספיק עם הדיבורים, בואו נעבור למעשים. בואו תבינו גם אתן מהם אותם ששת העקרונות המרכיבים את השישייה...


הדוגמאות בספר, בשינוי פרטים מזהים, הן של נשים שהכרתי, אימנתי והנחתי במשך השנים. במהלך הקריאה, תצאנה עמי למסע משותף שבו נחשף לכל ששת העקרונות: נזהה ונמפה את הגנו"ם הנשי- הגורמים נוגדי המשיכה שלנו כנשים, המושכים לחיינו את מה שאיננו רוצות, ומונעים מאיתנו למשוך לחיינו את מבוקשנו. נלמד כיצד להתמודד עמם, על מנת להתחיל וליישם את חוק המשיכה ולהתחיל להיות מושכות. נגלה מהם הדברים החשובים לנו ביותר, אותם נשאף למשוך לחיינו, נכיר מהי חשיבה יוצרת מציאות, ונבין את העוצמה הטמונה בחשיבתנו, בגופנו ובסביבתנו, וכיצד ניתן להיעזר בהם כדי שיתמכו בנו בדרך למעלה.


כדי ליהנות מהספר וליישם את השישייה, אני מבקשת מכן לפרגן לעצמכן שלוש שעות, שלוש שעות תמימות... שבו בכורסה נוחה, שתו כוס קפה חם, ואם מישהו מבני המשפחה יפריע לכן במהלך הקריאה, אמרו לו כי יצאתן לחופשה של שלוש שעות, גם לכן מגיע...


אני מבטיחה לכן כי במהלך הקריאה תחושו שאני מדברת בדיוק אליכן, תזדהו עם הסיפורים והדוגמאות, תצחקו עמי, ורב הזמן תהנהנו בהסכמה...


מומלץ לקרוא עם עיפרון צמוד, כדי שתוכלו לבצע את התרגילים, הן המופיעים בספר, והן אלו המופיעים בחוברת התרגילים המצורפת לספר.


וזכרו, הכל תלוי בנו הנשים- אם אנחנו רק רוצות, אנחנו יכולות!!


לא נותר לי אלא לאחל לכן קריאה מהנה ומושכת!


שיהיה בהצלחה,


אורלי כץ



 
 

"יש לי בעל מצליח, שני ילדים מקסימים, וג'וב טוב בתאגיד. אז למה אני לא מאושרת?" שאלה אחת הנשים בסדנא,  "ועוד גרוע מזה, אינני יודעת מה יגרום לי סיפוק ושמחה, אני בכלל לא יודעת מה אני רוצה."

 

" אני דווקא כן יודעת" שתפה בחורה נוספת את הנוכחות. "אני רוצה בן זוג, חבר. נמאס לי למשוך תמיד את אלו שעושים לי את המוות. אני רוצה למצוא אהבה ולמשוך אותה לחיי!"

 

מקצה האולם קמה אישה נוספת והצהירה: "ואני פשוט רוצה קצת שקט ושלווה, רוצה לדעת להגיד לא ולהרגיש טוב עם זה..."

 

נשמע מוכר???

אתן לא לבד!

 

זה הזמן לקחת את עצמנו בידיים, להתמודד עם הקולות השליליים המהדהדים בראשנו הנשים ללא הפסקה (אל דאגה, גם ידינו הגברים סובלים מוואריאציה של תופעה זו...),

ולהכיר את רזי חוק המשיכה לנשים, החוק אשר פועל בחיינו ומאפשר לנו למשוך אלינו את מה שאנו רוצות אך גם את מה שאיננו רוצות...

 

רוצה לגלות מהו הדבר שיחזיר את הזיק לעינייך?

רוצה למפות את הגנו"ם הנשי שלך?

רוצה לבדוק מהו מדד המשיכה שלך ולוודא האם את "מושכת"?

נמאס לך מסחרחורת המחשבות השליליות?

רוצה לדעת איך תוכלי למשוך לחייך את הדברים החשובים לך באמת?

 

אורלי כץ (MBA )- מאמנת אישית ועסקית (PCC ), נשואה ואם לשלושה,

מייסדת O.K Coaching – המרכז לאימון אישי ועסקי מרצה ומנחת סדנאות מבוקשת בארץ ובעולם, תחשוף בפנייך בספר זה, את רזי השישייה- שישה עקרונות שפתחה במהלך עבודתה עם אלפי נשים.

באמצעות ששת העקרונות הללו תוכלי ליצור מהפך בחייך!

תלמדי ליישם את חוק המשיכה ותעברי ממצב בו הקול השלילי מנהל אותך ומושך לחייך את מה שאינך רוצה, למצב בו את מעצבת את חייך באופן שתמיד רצית אך לא האמנת שאפשר...

 

ובקיצור, תלמדי את סוד הקסם הנשי: איך להיות מושכת- ללא קשר לצורתך החיצונית!

 



 
האם שמתן לב שלפעמים הכל קורה לטובה, בדיוק כמו שרציתן וכמו שציפתן. כמו כפפה ליד, או כמו התאמת החתיכה החסרה בפאזל...
פתאום לפתע פגשתן את הלקוח האידיאלי עבורכן, זה שתמיד חלמתן עליו...
ואולי קבלתן את שיחת הטלפון המיוחלת המבשרת כי התקבלתן למקום העבודה שרציתן,
או שמא פגשתן את האביר על הסוס הלבן, והוא מוחשי- בשר ודם, והעיקר- גם הוא מעוניין בכן...
והכל לפי עניות דעתכן נובע רק בגלל שהייתן במקום הנכון ובזמן הנכון.
 
ובכן, זו לא בדיוק הסיבה. הסיבה נעוצה בחוק המשיכה, ותיכף תבינו במה דברים אמורים.
 
ולעומת זאת האם מוכרת לכן הסיטואציה בה משכתן שוב ושוב את אותם האנשים לחייכן, גם אם הם אינם עושים לכן טוב? בין אם מדובר בחברות שאינן מתאימות לכן, בין אם מדובר בעבודות שאינן מספקות אתכן ובכלל בשגרה שאינה טובה לכן?
 
חוק המשיכה מספק לנו גם את מה שאנו רוצות וגם את מה שאנו לא רוצות!
ואם נתרגם את חוק המשיכה למונחים מעשיים, הרי שהקולות המתרוצצים בראשנו, החיוביים או השליליים הם המשפיעים על השדרים שאנו משדרות. ואילו השדרים הללו, אלו שיוצאים מאתנו אל הסביבה, השדרים החיוביים או השליליים, הם היוצרים את חוק המשיכה שלנו, והם אלו המשפיעים על המציאות בה אנו חיות, בין אם היא רצויה עבורנו ובין אם לא...
ובקיצור- קול שלילי, יוצר שדרים שליליים היוצאים מאתנו, המושכים לחיינו בסופו של דבר את מה שאיננו מעוניינות בו.
ואילו- קולות חיוביים, יוצרים שדרים חיוביים המושכים לחיינו את מה שאנו רוצות ומשתוקקות לו.
 
חוק המשיכה מגיב למה שאנו חושבות ומשדרות, ע"י מתן יותר ממה שאנו משדרות, בין אם זה טוב או רע...
 

 
 
 
ולקינוח- הדובדבן שבקצפת... חוברת תרגילים מסכמת- חוקי המשיכה.

חוברת זו מתווספת לארגז הכלים של מנחי סדנאות, מאמנים, מטפלים, מנחי קבוצות ומרצים. כל תרגיל הרשום בחוברת, יכול להיות חלק מהפעלה קבוצתית מרתקת.
 
ומן הטקסט עצמו:
בחוברת תרגילים זו, אותה אני רואה כקינוח מתוק, החלטתי להגיש לכן מגש של דובדבנים. כל דובדבן מכיל תרגילים ושאלונים המתווספים לאלו הרשומים בגוף הספר, ומאפשרים אימון מעמיק יותר לששת העקרונות שפותחו בספר. התרגילים/הדובדבנים, הם ברכת הדרך שלי אליכן, הם מעוררי תיאבון ומוטיבציה, והם מהווים חזרה וחיזוק על מה שנאמר בגוף הספר.
 
אני ממליצה לכן, לבצע את כל התרגילים הרשומים כשקערת דובדבנים לפניכן. הקפידו לנגוס מכל הלב בדובדבנים העסיסיים, תיהנו מכל ביס, תנו למיץ ליזול, וזכרו שהמטרה שלנו היא להוסיף דובדבנים לקצפת חיינו. דובדבן הוא מתוק, עסיסי ולפעמים קצת חמוץ, אין מנוס מהחמיצות, אך עלינו לדעת לנגוס בה בהתאם, ולהוציא ממנה את המיץ ואז גם המתוק משתחרר...
 
כל שנותר לי זה לאחל לכן זלילה נעימה... ובתאבון.